<h1>אהל מועד שער יום טוב דרך ה'</h1>
<h2>דף כד:</h2>
יו"ט שחל בשבת אין מזכירין של יו"ט במגן אבות לפי שאינה באה אלא בשביל שבת וזה מבואר במס' שבת בפ' ב"מ.
<h2>דף לט:</h2>
מותר להחם חמין ביו"ט לרחוץ רגליו ואע"פ שאינן ראוין לשתיה ודוקא חמין לרגליו הוא דשרי אבל לכל גופו אסור וחמין שהוחמו מעיו"ט מותר לרחוץ בהם כל גופו.
<h2>דף מד.</h2>
פסק רבינו ברוך דבשני ימים טובים של ר"ה או יו"ט הסמוך לשבת שירי שמן ושירי פתילה ושירי מנורה אסורין ויש מי שהורה להתיר.
<h2>דף מה.</h2>
אסור להניח נר ע"ג אילן מעיו"ט כדי שיאיר משם ביו"ט חוששין שמא ישתמש במחובר.
<h2>דף קלט:</h2>
מת המוטל לקבור ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממין אפי' להוצאתו ולא יתעסקו בו ישראל וביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואין (מוליכין) [מלינין] אותו ביו"ט ראשון לשני בעבור שיתעסקו בו. בשבת וביוה"כ לא יתעסקו בו אפי' ע"י עממין. ביו"ט שני של ר"ה יתעסקו בו ישר' שדינו לגבי מת כיום שני של שאר ימים טובים ובשאלתות כתו' שבמקום שהגוים מצויין אין לעשות צורכי המת ע"י ישראל אפי' ביו"ט ב' ולא נהגו כן וגם לא הודו לו בזה מפני שיו"ט שני לגבי מת כחול שויה רבנן לכל דבר הצריך לסתור ולתפור בגד לתכריכין אבל אסור לקרוע וכן פסק הרמב"ן אע"פ שהרב ר' משה בר יהודה כת' שקורעין ביו"ט ב' מאחר שנוהג בו אבלות כמ"ש ר"א בהלכות אבל והילכך צריך לקרוע וכן הורה למעשה והמנהג שלא לקרוע וכלי קבורה ביו"ט ב' מותר להחזירם לביתם לעיר ואפי' יש בית סמוך לחומה שמשתמרין שם והורו חכמי בדרש לאנשי מגדול א' מגבולם שלא יצאו ביום שני ללות המת חוץ לתחום כי אם א' או שנים ור"ת לא היה מתיר ברכוב כי אם ברגל וכת' הרמב"ן שמעתי אומרים שלא יחזרו אם יצאו חוץ לתחום ביו"ט שני ללות המת ואנו נהגנו התר בדבר משום דבחול עשאוהו חכמים ובשל דבריהם אנו אומ' שלא תהא מכשילן לעת"ל ודינין אלו יתבארו בנ"ז מדרך ג' משער משפיל גאים.
